חוק הסקרים

במהלך כל מערכת בחירות, ולעתים קרובות גם ביניהן, מתפרסמות תוצאות סקרים שמתבטאות בכותרות בנוסח: "התמיכה בראש הממשלה עלתה ב-2.2%".  הבעיה היא שסטטיסטיקה רחוקה מלהיות מדע מדויק. אפילו אם הסקר מדעי ואובייקטיבי לחלוטין, עדיין יש בכל סקר אחוז מובנה של אי-ודאות.      ן

למי שלמד סטטיסטיקה, נציין שהדבר נובע מכך ש"עקומת הפעמון" המתארת את הסיכוי הסטטיסטי לקלוע  לערכים אמיתיים, היא די שטוחה בראשה, שם מתרכזת עיקר ההסתברות לתוצאות המדגם. לדוגמא, אם 40% מהציבור מצביעים עבור מפלגה מסוימת, סקר הכולל 500 איש (גודל נפוץ למדגמים) אמור תיאורטית לכלול בדיוק 200 איש ממצביעי אותה מפלגה.  אולם יש סיכוי כמעט שווה שהמדגם "יתפוס" 199 או 201, כך שהסקר יראה שלמפלגה תמיכה של 39.8% או 40.2%; למעשה, לכל תוצאה בין 38% ל-42% יש סיכוי סביר להופיע.      ן

לפעמים מופיעה הערה בשוליים "טעות המדגם 4%", אבל לרוב אין שום איזכור לעובדה שהסקר עלול להיות מוטעה, והעיתונאים (והפוליטיקאים בעקבותיהם) מתייחסים לכל סקר כאל אורים ותומים.

הצעתי היא שיוחק "חוק הסקרים", שיחייב לכלול את טעות המדגם בתוצאות כל סקר, ע"י פרסום כל תוצאה בשני מספרים, המתארים את טווח התוצאות הסבירות.  כלומר הדוגמא שלמעלה תתפרסם בנוסח "התמיכה במפלגה היא בין 38% ל42%". בצורה זאת הציבור יוכל לשפוט ש"עלייה של 2.2% בתמיכה" היא בסך הכל שינוי בין סקר אחד שמצא תמיכה של 17.2%-21.2, לסקר אחר שמצא תמיכה של 19.4%-23.4. ברור מזה שכל ה"עלייה" עלולה להיות רק תוצאה של טעות סטטיסטית, עם סיכוי שאפילו הייתה בכלל ירידה!        ן

העיתונאים יזכו כך להרבה פחות כותרות דרמטיות, אבל הציבור יוכל לשפוט בעצמו את העובדות.        ן